יום שבת, 11 במרץ 2017

אמא יקרה לי

יום המשפחה, הידוע יותר כ"יום האם"הוא יום מיוחד במינו, יום שאני ודורות שלמים גדלנו עליו. לא סתם יום המשפחה (יום האם) נחגג ב ל' בשבט,  זהו היום בו נפטרה הנרייטה סולד, שהקימה את ההסתדרות הציונית הדסה ואת ארגון הנשים הציוניות וכונתה "אם הילדים". 

אז השם של היום השתנה, אבל מהותו, הסיבה לקיומו והזיכרונות עוד ישנם.. אני לגמרי מבינה את השאיפה לשוויון ואת השינויים שחלו בשנים האחרונות ואת הרכבי המשפחות הקיימות בימיניו, אבל..... לא בכדי היום הזה היה "יום האם": תשעה חודשי הריון, בחילות בוקר, צהריים, ערב, לילה.. צרבות, שינה בישיבה, לפעמים בעמידה, כאבי גב, הורמונים, צירים, שתי לידות בלי אפידורלללללל!!!! משכב לידה, הנקה, שאיבות, החלפות, חוסר שינה, תאבון מוגבר, מצבי רוח קיצוניים, "חופשת לידה" והרשימה עוד ממש ארוכה!!

אז החגיגות בכיתה התחילו בתודה ענקית לאמהות שלנו. כל הקטנטנים חיכו בחוץ עם המתנה שהם הכינו להורים, ההורים ישבו בכיתה וציפו בהתרגשות שתתחיל החגיגה. ברקע התנגן השיר הסופר מרגש  "אמא" של שלומי שבת  כל ילד וילדה נכנסו בתורם לכיתה, ניגשו לאמא, אמרו לה תודה ונתנו לה חיבוק ענק ענק וחזק חזק. יואו כמה זה היה מרגש! כמה דמעות של התרגשות ושמחה היו שם (:










אל דאגה גם האבות קבלו חיבוק ענק!!!!

לאחר מכן עברנו למשחקים מדליקים שההורים הכינו: טריוויה בנושא משפחה, חבילה עוברת עם משימות משותפות לילדים ולהורים ויצירה משותפת.

היה שולחן מלא בכל טוב, אושר, שמחה, כיף והמון אהבה! כבר מזמן שאנחנו "משפחת ב'1" וזה מתעצם ומתחזק מיום ליום.

רומי ודן שלי נתנו לסבתות מתנה ליום האם-משפחה:












"מי לצידי הולכת 
לאורך המסע 
עם כל חלום, עם כל מבט, 
אמא.. 

מי את כולי עוטפת 
בחום שלא נגמר 
באהבה, בדאגה, 
אמא.."

התודה הכי גדולה שלי היא לאמא שלי, היקרה והאהובה שלי, שהולכת איתי לאורך המסע ונמצאת שם בכל רגע לתת את כל מה שבת צריכה. תודה אמא, אוהבת אותך עד האינסוף ומודה לך על כל מה שנתת לי בחיי 3>


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.