‏הצגת רשומות עם תוויות יצירה בעקבות ספר. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות יצירה בעקבות ספר. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 15 באפריל 2018

אני הוא אני ואני עצמאי (:

הסיפור של יהודה אטלס, "הילד הזה הוא אני" מתקשר למושגים: עצמאות, עצמאי ועצמי.. קראנו את הספר המקסים והנוסטלגי ושוחחנו על עצמינו. על הילד שאני..

את הנושא פתחתי במשימה שנתתי מבעוד מועד, הפעם להורים (-: ההורים התבקשו לתאר את הילד שלהם בכמה משפטים.. כולם שלחו לי והדברים שהם כתבו היו מרגשים ומיוחדים.

קראתי את הדברים שההורים כתבו, אחרי כל פתק שקראתי הילד שאותו מתארים אמר ש"הילד הזה הוא אני". הקטנטנים היו מרותקים ודרוכים וציפו כבר לשמוע את מה שההורים כתבו עליהם. בסיום הפעילות כל אחד קיבל את הפתק מהוריו.. איזה כיף לפתוח ככה את השבוע! 

הילדה הזו היא אני...
מדובר בילדה מיוחדת במינה,
תמיד מפתיעה, בדרך כלל לטובה...
אוהבת לרקוד ולקפוץ ובלי הרף לנוע, 
רעיונות מיוחדים עולים במוחה לרוב,
אותם היא תצייר, תפסל, תספר ותכתוב.
את אחותה הגדולה היא מאד אוהבת 
לשוקולד מריר לעולם לא מסרבת,
ובשביל אמא ואבא תמיד תהיה כוכבת. 


קראנו את הסיפור והקטנים תיארו את עצמם, היה מאוד פשוט אחרי כל הדברים שאבא ואמא כתבו עליהם.. שוחחנו על השונות בינינו ועל הדמיון. על הייחודיות שבי וכמובן על כך שגם אם נחפש היטב, בכל העולם, לעולם לא נמצא עוד ילד כמוני, כי כמוני יש רק אחד ואני יחיד ומיוחד (:





הכנו "דיוקן עצמי". יצרנו בכיתה קיר עם 22 חלונות..








הנושא התקשר כמובן ליום העצמאות שחל באותו השבוע. שוחחנו על המושג עצמאות. שוחחנו על המדינה הנהדרת שלנו, על הצבא החזק שיש לנו ועל הייחודיות שבארצנו הקטנטונת..
קישרנו בין המושגים: עצמאות, עצמאי ועצמי וכתבנו מה אנחנו יכולים לעשות ללא סיוע של מבוגר, באופן עצמאי:





וכמובן מה אנחנו עדיין לא עושים בעצמינו והיינו רוצים לעשות...







"אֲנָשִׁים זָרִים שֶׁאֲנִי בִּכְלָל לֹא מַכִּיר,

מִמְּקוֹמוֹת אֲחֵרִים וְגַם פֹּה מֵהָעִיר,

הָיִיתִי רוֹצֶה שֶׁיֵּדְעוּ כֻּלָּם,

שֶׁיֵּשׁ יֶלֶד אֶחָד בָּעוֹלָם.
וְהַיֶּלֶד הַזֶּה הוּא אֲנִי".

יום שני, 26 בפברואר 2018

טרמפ לשבוע מכשפות

אווירת פורים בשיאה! ההתרגשות, השמחה, האווירה כל כך מרגשים, בייחוד הציפייה של הקטנטנים לחג הפורים.
כדי להיכנס לאווירה הכנתי שבוע באווירת פורים, שבוע מכשפות, שבוע גדוש בלמידה, עשייה, יצירה, צחוק והנאה (:

התחלנו בקריאת הספר עטור השבחים "טרמפ על מטאטא" מאת ג'וליה דונלדסון, שמעבר להיותו סיפור משעע להפליא, הוא מספר על חברות, התמודדות, תושיה וידידות. ספר מומלץ!

לאחר הקריאה שוחחנו על הסיפור, על החברים שהגיעו להציל את המכשפה ועל המסע שהם עברו יחד. היה דיון נפלא, הספר גרם לקטנטנים לצחוק ולחשוב, דבר שספר טוב בהחלט יכול לעשות. שחזרנו יחד את הסיפור, את הדמויות שפגשנו, את החפצים שהוזכרו בסיפור ואף למדנו מילים חדשות.

לאחר מכן כל אחד קיבל דף לכתיבת סיפור, כתבנו סיפורים סיפור על מכשפה דמיונית משלנו..

..




 







"הכנו" שיקוי קסם..

 מדהים איזו תפיסה יש לקטנטנים בכל הקשור למכשפות!




דמיינו שאנחנו מכשפים\ות לרגע וכתבנו לאן נרצה לעוף עם המטאטא המעופף.. 






















פתרנו תרגילי חשבון מכושפים..







עבדנו בשפה על מספר מיומנויות מרכזיות:



ולסיום הכנו יצירה של מכשפה מתוקה עם מטאטא.. כזו שישבה על השולחן שלנו כמה ימים (:

 


 



* ספרים נוספים אותם הכרנו במהלך השבוע ושיח אודות קווי דמיון בין הדמויות המרכזיות בספרים וכמובן התפיסה של הילדים את דמות "המכשפה". מה היא מעוררת אצלנו? כיצד אנו מדמיינים אותה ועוד.. הנושא מזמן אינסוף תכנים! אילו רק היה לנו עוד קצת זמן בשבוע (:



** אני ממליצה לעשות את שבוע המכשפות בסמוך לחג פורים, לפני או אחרי, כדי לשמור על האווירה המיוחדת של החג.

*** ניתן לבחור חלק מהפעילויות, בהתאם לזמן הנתון ולשיקול דעתכן. ישנו קובץ נוסף (ברשימת הקבצים הנמצאת למטה) של דמויות הסיפור שהוא נפלא לזמן משחק, תאטרון בובות וכן למיומנות של שחזור הסיפור, מתאים גם לילדי הגן.

בכל מקרה תיהנו! וכמובן, שתפו 3>

שיהיה חג שמח, מבדח ומכושף וחופשה סופר נעימה..

קבצים:

יום רביעי, 13 בדצמבר 2017

פרידה והתחלה חדשה

בפוסט הקודם שלי לשחרר בלון שיתפתי בפעילות שהכנתי לקטנטנים החדשים שקיבלתי לחיקי. הקטנטנים שלי נפרדו מהמחנכת הקודמת שלהם ואני הגעתי להחליפה.. כמו בכל פרידה יש מנעד רחב של תגובות ואסוציאציות שמלוות את התהליך, לא פשוט להיפרד, בין אם הפרידה מרצון או מאולצת.
פתחתי את השיעור שלנו עם הספר המדהים של שירה גפן "בלונה", הילדים היו מרותקים! שוחחנו על משמעותה של פרידה, על היכולת לשחרר ולהיפרד ממשהו (או ממישהו) ולמרות גילם הצעיר נדהמתי מהיכולת שלהם להבין את ההבדל בין היכולת לשחרר משהו מרצון לבין היכולת (או הקושי) להיפרד שלא מרצון, בדיוק כמו שקרה לאלון עם הבלון.. הקטנטנים הזדהו עם בלונה, הם הבינו למה היא לא הצליחה להרפות ולשחרר את הבלון שלה, רובם דיברו על הקושי שלהם בפרידה מאמא ואבא..

הכנתי לקטנטנים שני סוגים של דפים, באחד ניתן לכתוב (יכול להתאים לילדים שכותבים כבר או לכיתות גבוהות יותר)






 כל קבוצה קבלה צבעי גואש והייתה חוויה מדהימה! כמה כיף לחוש, להרגיש ולהתלכלך (:










שחררו לכם בלון... שחררו את העבר והתמקדו בהווה כי הוא כאן! כל רגע שעובר לא חוזר, כל רגע וכל חוויה הם מתנה!

בקישור הבא ניתן להוריד את הקבצים:
בלונה

יום רביעי, 29 בנובמבר 2017

לשחרר בלון

הפעילות הזאת נולדה באופן לא צפוי, אחת האמהות התקשרה אליי כדי להודיע שבנה לא יגיע לשיעור השבועי שלנו בגלל שהכלבה שלו "דולי" הלכה לעולמה. הוא היה כל כך עצוב וכל כך נסער שאפילו לבית הספר הוא לא היה מסוגל להגיע. החלטתי לשוחח אתו בטלפון, הבעתי את תנחומיי ושיתפתי אותו שגם אני, בילדותי איבדתי את הכלבה האהובה שלי, ליידי. הבטחתי לו שאם הוא יחליט להגיע אנחנו נעשה משהו שיוכל לעזור לו להתמודד עם הרגשות שמציפים אותו.. הוא חשב על זה, אני התכוננתי לזה, והוא.. הגיע כמובן. אחרי חיבוק חזק חזק ודמעות שזלגו מעיניינו ישבנו, יחד עם חמשת המופלאים שלי, והתחלנו לשוחח על המושג "פרידה". לכל אחד ואחת יש דרך משלו להתמודד עם פרידות, זמניות או קבועות. הקושי שלנו לשחרר טבוע בנו, עם הזמן אנחנו לומדים כיצד לעשות זאת.. שוב, חלקנו מצליחים יותר וחלקנו פחות..

לפעילות שלנו בחרתי בספר המדהים "בלונה" של שירה גפן, ספר קסום שניתן להפליג עמו למחוזות הדמיון.. לעבד באמצעותו תהליכים שונים כגון פרידה, שחרור ממעצורים קיימים, שחררור מפחדים, מגעגועים.. 



הספר מתאר את הילד אלון, שקנה ממוכר הבלונים את הבלון האחרון.. הבלון של אלון עף לשמיים.. הוא מבקש ממוכר הבלונים לגלות לו "סוד של בלונים". בעזרת הדמיון אלון מגיע לשדה בלונים, שם הוא פוגש את בלונה, ילדה קטנה שלא הצליחה לשחרר את הבלון שלה ועפה יחד אתו.. יחד הם לומדים לשחרר ולהשאיר מאחוריהם את הבלון ואת ארץ הבלונים..

הסיפור הזה העלה בי זכרונות.. כילדה, כמה חזק שמרתי על הבלון שלי כדי לא לאבד אותו.. אני חושבת שעד היום, זה נשאר בי.. לא בהקשר של בלונים, בהקשר של היכולת לשחרר.. להרפות..

המופלאים הגיעו, הכנתי שוקו חם ישבנו במעגל וקראתי את הספר. הם היו מרותקים, היה אפשר לראות בעיניהם את המחשבות, את הדמיון את האסוציות שהספר עורר בהם. 

שוחחנו על הילד אלון ועל הילדה בלונה. השתמשנו במושגים: לשחרר, להרפות, להשתחרר ממשהו.. מה זה אומר? הילדים שתפו איפה זה פוגש אותם בחייהם.. ממה הם היו רוצים להשתחרר ומה היו רוצים לשחרר.

עברנו לפעילות שלנו... למדנו "לשחרר"




כל אחד ואחת קבלו דף עם בלון, עליו הוספתי קטע מתוך הסיפור שלנו. הם כתבו את מה שהם רוצים לשחרר...








כתבנו, גזרנו קישטנו, הוספנו חוט לבלון שלנו וקשרנו אותו, קשרנו בפנים את הדברים שאנחנו רוצים להשתחרר מהם ולהשאיר מאחור..



הצליח לשחרר המתוק הקטן!! חיבוק ענק וחיוך גדול גרמו לי להבין שהצלחנו! כל אחד בדרכו!

איך מכינים?



לאחר שכותבים בבלון, מקפלים את הדף לשניים

גוזרים



צובעים את חלקו החיצוני של הבלון (לא חובה)



מחוררים, מוסיפים סרט וקושרים את הבלון..









לאחר הפעילות המדהימה שלנו הוצאתי מהחדר חמישה בלונים עם הליום מחוברים לחוט, לכל ילד בלון.. 
יצאנו החוצה, הבטנו לשמיים, אמרנו בלב את הדברים שאנחנו משחררים מעצמנו ואתם שחררנו את הבלונים.. 
איזו תחושה נפלאה זו הייתה! תחושת שחרור והקלה שאין כמותה.. לא פשוט לשחרר בלון, לא פשוט לשחרר, בכלל.




את הפעילות הזו ניתן לעשות בכל גיל, כל גיל וההתאמות שלו.. מהקטנטנים ועד הבוגרים\מבוגרים.. 


והנה הצצה למה שעשיתי עם רומי שלי ולמה שאעשה מחר עם הקטנטנים החדשים שלי...







"אם אני אשחרר את כף היד שלך",
אמרה בלונה בעיניים מלאות במים,

"גם אתה כמו הבלון תעוף אל השמיים?"

"מה פתאום", אמר אלון,

"אני גר בסוף הרחוב..."
"אבל אני לא יודעת לעזוב..." אמרה בלונה.
"אני אראה לך," אמר אלון
"תרפי בוהן, אצבע, אמה, קמיצה וזרת,
וכף היד תהיה רכה ומשוחררת.
אל תפחדי, זה קל," אלון אמר,
"כמו לשחרר פרפר."
מתוך הספר "בלונה" מאת שירה גפן.


פוסט המשך יעלה ממש בקרוב.. המשיכו לעקוב. בינתיים.. שחררו לכם בלון 3>

קבצים לבלונים: