יום שני, 19 בספטמבר 2016

על תפוחים, רימונים ו....אננסים?

היום עשינו פעילות סופר כיפית, הקשורה לראש השנה.. את סמלי החג המוכרים, התפוח והרימון, יצרנו בעזרת האצבעות שלנו וגואש.. המון גואש (:

האתגר היה לעבוד בשיתוף פעולה, מי רוצה לערבב צבעים? מי רוצה להשאיר את הצבעים כפי שהם? כל זוג קיבל צלחת עם צבעים. הקטנטנים עבדו בשיתוף מדהים, חיכו לתורם, המתינו שהחברים יסיימו, העבירו את הצבעים האחד מהשנייה ולבסוף ערבבו את כל הצבעים ויצרו פירות צבעוניים ומהממים..


אני השתעשעתי לי קצת והכנתי אננס.. הקטנטנים החליטו כמובן להכין גם אננסים משלהם..























יצרנו קיר צבעוני ומשגע מהיצירות הנהדרות..





הייתה לנו חגיגה של צבעים (:



מה קורה כשפוגשים "ארנב"?

פחד הוא רגש טבעי ותקין בהתפתחותם של הקטנטנים.. האמת שגם לנו, המבוגרים יש לא מעט פחדים.. חלקם אמתיים וממשיים וחלקם לא.. בגיל צעיר יותר הפחדים מתערבבים עם המציאות מה שהופך אותם לממשיים ולעתים אף אימתניים. הפחד ללכת לישון, פחד מהחושך, ממפלצות, מבעלי חיים ועוד..  כך או כך פחד הוא לגיטימי וכשהוא מופיע אצל הקטנטנים עלינו לתת לו מקום והתייחסות. עלינו להיות קשובים להם, להראות להם שהרגשות שלהם לגיטימיים ושזה בסדר לפחד, לספר שגם המבוגרים פוחדים, לשוחח על כך ולהתמודד. לחפש יחד פתרונות שונים להתמודדות עם הפחד, פנס שיאיר בלילה, מילת קסם שמגרשת את גורם הפחד, שרביט קסמים, סימן מוסכם..
קיימים המון ספרים לגיל הרך העוסקים בפחדים. בכיתה א' עסקנו לא מעט בפחדים. גם השנה חשוב לי לתת מקום לרגש הזה, לפחד.
בחרתי את הסיפור המוכר והאהוב על הקטנטנים "איתמר פוגש ארנב" של דויד גרוסמן. העוסק בפחדים ובהיכרות עם השונה. הסיפור מבליט את כוחה של ההיכרות עם השונה כאמצעי להתגבר עם פחדים וחששות.
קראנו את הסיפור בשנה שעברה והשנה ראינו סרטון מקסים על הספר. כמובן שהפעילות בעקבות הספר שונה..לאחר הצפייה שוחחנו על פחדים, הקטנים שיתפו בפחדים שקיימים אצלם, פחדים ישנים ופחדים חדשים. הם כתבו על הפחדים שלהם וציירו אותם.
חלק מהדברים שהם כתבו גרמו לי להבין כמה החשיפה של הקטנטנים לתכנים שאינם ראויים להם או שאינם מתאימים לנפשם העדינה משפיעים עליהם!











לאחר מכן עברנו לכתיבת סיפור. נושא הסיפור שלנו היה פחדים. 








ממליצה בחום לתת מקום לפחדים של הקטנים, להקשיב להם, לחפש פתרונות ולנסות להתגבר עליהם..

קבצים:

מתנות קטנות

יותר מכל ערך הכבוד והחברות הם החשובים ביותר בעיניי. אני מחנכת את הקטנטנים לתת כבוד ולהיות חברים טובים. לתמוך, לתת ולקבל. הכל במידה שווה. כשאני נותן למישהו משהו אני גם מקבל בחזרה. 

נתינה היא לאו דווקא דבר חומרי, נתינה היא מילה טובה, הקשבה, עזרה, תמיכה, הערכה וכבוד! מתוך הרצון להנחיל בקטנים את הערך הזה בחרתי להכין מתנה גדולה.. מתנה שתתמלא במהלך השנה.

הדבר שרוב הקטנטנים הכי אוהבים הוא מתנות! זה וממתקים ): אז את אחד מהלוחות שלנו בכיתה מקשטת מתנה גדולה ומופלאה. המתנות הקטנות הללו שימלאו אותה הן המעשים הטובים שהקטנטנים עושים\ מעניקים, לעצמם ולאחרים.









הכנתי שני דפי "מתנה" שנמצאים במקום הנגיש לקטנטנים. בזמנם הפנוי הם כותבים ומכניסים את הפתקים למתנה הגדולה שלנו. הם באים אליי נרגשים וגאים ומראים לי את המתנות שלהם (: 








כבר שבועיים שהפתקים ממלאים להם את המתנה הגדולה שלנו, ואני מתמלאת בגאווה ענקית (:

פתקים:
מתנות לעצמי
מתנות לאחר

יום שבת, 17 בספטמבר 2016

מה אני אוכל כשאני קם בבוקר?

את נושא הבריאות ושמירה על שיניים בריאות בחרתי לפתוח לקטנטנים באופן טיפה שונה.. אני מחנכת אותם כבר מכיתה א לשמור על בריאות הגוף והפה כך שהנושא כלל לא זר להם. 

תחילה עשינו סקר בכיתה, איזה מאכלים אנחנו הכי אוהבים? למדנו את המושגים: "העדפה", "התפלגות", "בחירה" ו"גרף".
את הנתונים שקיבלתי מהסקר הצגתי לקטנטנים בגרף. שוחחנו על הבחירות שלהם ועל הערכים התזונתיים להם אנו זקוקים ושאותם אנו מקבלים מהמזון והשתייה.

עברנו לדף עבודה המציג את הנתונים (הממש לא מפתיעים):










לאחר מכן שוחחנו על חשיבותה של ארוחת הבוקר. חלק מהקטנטנים כלל לא אוכלים בבוקר אבל אל דאגה, מייל להורים נשלח כבר באותו היום (:

הקטנטנים שתפו:







לבסוף הכנו את הארוחה שלנו.. מפלסטלינה..








קבצים: