יום הכיפורים

יום הכיפורים קרב ובא, בחרתי להתמקד עם הקטנטנים על סליחות, תשליך ומעשים שבין אדם לחברו.
אני לא בטוחה שכולם יודעים לבקש סליחה, בגיל צעיר יותר אפילו פחות. אז החלטתי דבר ראשון לשוחח על המושגים: סליחה, התנצלות, הבעת חרטה, לקיחת אחריות ומחילה. חלק מן המושגים הקטנטנים כלל לא הכירו. הדגמנו בכיתה שני מצבים, האחד כשאני עושה משהו לאחר הוא ללא כוונה והשני כשאני עושה לאחר משהו בכוונה. העלינו שאלות: האם בשני המקרים עשיתי מעשה לא יפה? האם עליי להביע חרטה? האם הצד השני חייב לסלוח לי? הדיון היה מעמיק ומופלא. מה שכולם הסכימו עליו היה שבשני המקרים אני צריך להתנצל. 

קראנו את הסיפור "סליחה שבלב"\דבורה עומר. סיפור מקסים על דני שבקש סליחה מכולם אך אף אחד לא סלח לו כי הוא לא התכוון לזה מכל הלב. לאחר שהבין כיצד מבקשים סליחה ואת משמעותה של הסליחה הוא שוב בקש סליחה וסליחתו התקבלה (:

חשבנו על מעשה אחד שאנו מצטערים ומתחרטים עליו ואנו רוצים לבקש מאותו אדם סליחה.
הדברים שנכתבו היו כל כך מרגשים וכל כך בוגרים! נדהמתי מהם כרגיל (:

את השורה האחרונים הקטנטנים ימלאו לאחר שיתנו את הדף לאותו אדם שבפניו הם מתנצלים.. האם סליחתנו התקבלה? מחר נדע..

מצאתי ברשת טקסט מקסים"איך מבקשים סליחה?", עבדנו על הבנת הנקרא וכתבנו במחברות "כיצד מבקשים סליחה"..

לאחר מכן עשינו תשליך. שוחחנו על משמעות המושג ושיתפנו באילו דברים אנחנו יכולים להשליך.. הקטנטנים כרגיל הפגיזו ונתנו דוגמאות מדהימות: להשליך כעס, שנאה, חוסר הערכה, דבר ישן, מעשים שעושים לי רע, פחדים..

את הפתקים השלכנו לקופסה.. את התשליך השני שלנו, שלא מזהם את הים,  נעשה מחר, מול הירקון (:

אני מאחלת לכולנו שנדע להשתחרר מהדברים שלא עושים לנו טוב ונקבל את עצמינו כפי שאנו. שניקח את הזמן בכל יום לחשבון נפש קטן. שנדע לבקש סליחה ושנדע לסלוח, לאחרים ובעיקר לעצמינו. שתמיד נאהב ונחייך (:

קבצים:
לבקש סליחה
תשליך