יום שבת, 27 ביוני 2020

למלא את הדלי

את הפעילות "למלא את הדלי" אפשר לעשות בכל שלב של השנה, אני ממליצה בחום לקרוא את שני הספרים ולאמץ בחום את הגישה של הספר, להפוך אותה לשפה כיתתית. הדלי שלי, הדליים שלנו, הם אלו שיוצרים אקלים כיתתית, מייחדים אותנו כקבוצה וכאינדיווידואלים ונותנים לנו את האופי והצבע הייחודי רק לנו, כי השלם גדול מסך חלקיו!
את הפעילות הזו עשיתי עם כיתה ה, בחרתי להתמקד בסוף השנה ובתחילתה של השנה שתבוא עלינו לטובה (אמן). ניתן לקחת את הרעיון של הפעילות ולהתאים אותה לכל כיתה ולכל שלב בשנה.

על מנת ליצור גירוי לשיעור הכנתי מבעוד מועד עם התלמידים לוח שעליו נתלה את העבודות שלנו, זה בהחלט יצר עניין והייתה צפיה גדולה לשיעור!



פתחתי את השיעור עם מוזיקת רקע מרגיעה ונעימה, על מנת לרכז את הילדים ולהתחיל בעבודת חשיבה, דמיון מודרך. ביקשתי מהתלמידים להרכין את הראש (אפשר לעצום עיניים אם רוצים, מומלץ אפילו), 
לקחתי את הרעיון של הלוח, חוף ים, ובקשתי מהם לדמיין שהם בחוף הים, רציתי שהם ירגישו את החופש שבתוך הגבולות שלהם (גם בחוף יש גולות, כמו בכיתה, בבית הספר, בבית ובכל מקום אחר) החשיבות שבחופש שיש לנו בתוך הגבולות הקיימים היא דבר שאני מרבה לשקף לתלמידים.
חשבנו איך אפשר למלא את הדלי שלי ואיך אפשר למלא את הדלי של האחר. הבנו שכאשר אני ממלא את הדלי של האחר אני בעצם ממלא את הדלי שלי! 

חשבנו יחד איך ניתן להרגיש את אותן התחושות שהרגשנו בחוף הים בכיתה? מה יגרום לנו להרגיש טוב ונעים? מה יעשה לנו טוב? מה נכון לנו? כיחידים וכקבוצה..

הצגתי שקופית עם שני דליים וכתבנו אילו דברים יכולים למלא את הדלי שלנו ואילו דברים ירוקנו אותו. התשובות היו חד משמעיות. כדי שיהיה טוב צריך לעשות טוב, וכולנו רוצים שיהיה לנו טוב. שוחחנו גם על הכח שבמילה הטובה, לא משנה באיזה סטטוס אנחנו ובני כמה אנחנו, מילה טובה תמיד עושה לנו טוב. כמו גם שמעשים טובים גורמים לנו להרגיש משמעותיים.

חזרנו למוזיקת הרקע שלנו והתחלנו בעבודת חקר פנימית בה כל אחד ואחת קבלו דלי עם שאלות, חשבו עם עצמם על השנה שהיתה, על סופה ועל תחילתה של השנה הבאה...


















קישטנו, גזרנו והדבקנו את הדליים בלוח הייעודי שיצרנו בכיתה:






קובצים להדפסה:
(יש ללחוץ על התמונה ולשמור אותה\להדפיס)


קובץ להדפסה 1

קובץ להדפסה 2



מי יתן והדלי שלנו ושל חברינו יהיה תמיד מלא!

על החלון ישבתי....

אני זוכרת את היום שבו אני סיימתי את בית הספר היסודי, וואו כמה התרגשות הייתה באויר, אני זוכרת את הרגע שבו קלטתי את ה"רגע" ואת המשמעות שלו ופרצתי בבכי מביך. כמובן שמיד אחרי זה הצטרפואליי במקהלת ייבובים כשהשיר "עוף גוזל" מתנגן לו ברקע.
בתקופה שלי הייתה מסורת, כתיבת זכרונות בספר הזכרונות האישי שלנו, היינו מעבירים מיד ליד את הספרים וכותבים זכרונות וברכות לחברים (על החלון ישבתי וזכרון ל.. כתבתי... זוכרים?) בכל אופן, השבוע הייתי עם כיתות ו, שספרו לי כמה הם מתרגשים וכמה הם היו רוצים לשמור על קשר עם כולם, על החששות ועל המשאלות.. האמת שהיום הרבה יותר פשוט לשמור על קשר, הודות לרשתות החברתיות ולמדיות השונות, אז כדי שיהיה להם משהו קטן למזכרת מהחברים הכנתי להם ספר זכרונות בעיצוב אינסטגרם (בחירה מושכלת כי זה הצליח לעורר בהם עניין ולרתום אותם באופן מידי למשימה). 
אז היתה התרגשות, היתה הרתמות ויצאו לנו ספרי זכרונות שאני מקווה שילוו אותם לעוד הרבה שנים.



התלמידים קבלו שני דפים, דף אחד של הכריכה הקדמית והאחורית ודף נוסף לכתיבת הזכרונות, הכנתי מראש כמות מספיקה של דפי הכתיבה כמובן.

גזרנו, הדבקנו ואיגדנו את כל הזכרונות לכדי "ספר זכרונות" אינסטגרמי (:


 רגע של נחת (:

זה התוצר הסופי:


ממליצה בחום למי שהתחבר\ה..
העיצוב מתאים יותר לכיתות הגבוהות אבל כבר יש ביקש מרומי שלי לעיצוב ידידותי עבור הכיתות הנמוכות אז אני על זה (:
מצרפת את הקבצים לשימושכם, את הקובץ הראשון מדפיסים לפי מספר התלמידים ואת דפי הכתיבה לפי הכמות הרצויה.. מומלץ להכין אקסטרה דפים..

קבצים להדפסה:
יש ללחוץ על התמונה ולשמור\להדפיס:

קובץ 1:

 קובץ 2:

 קובץ 3: